בס"ד
אמונה שלמה במשיח
המאמר הזה בע"ה יהיה הראשון בסדרה.
הרמב"ם כתב על שלשה עשר עקרים של היהדות. אחד מהם עוסק במושג המשיח,
"אני מאמין באמונה שלמה, בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה עם כל זה, אחכה
לו בכל יום שיבוא."
מספר יב' רמב"ם יג' עקרים
לגבי המשיח מה נחשב לאמונה שלמה? בקונטרס הזה שתי שאלות ייחקרו:
מהי זהות המשיח?
מהו תפקידו של המשיח
זהות המשיח
קטע א' בית דויד
עובדה ידועה היא שיש קשר ישיר בין המשיח לבין בית דויד. מהי המשמעות של
הקשר הזה? כדי לענות על השאלה הזאת עלינו להבין את היסוד של תולדות בית
דויד. מגילת רות מגלה את המקור של בית דויד.
מגילת רות פותחת בפסוק,
"...וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב--הוּא וְאִשְׁתּוֹ, וּשְׁנֵי בָנָיו.
רות א.א
יש שני מרכיבים חשובים בפסוק הזה.
שבט יהודה מוזכר שם.
יעקוב אבינו גילה שהמשיח הוא משבט יהודה (בראשית מט.י). העובדה הזאת גרמה
להרבה פרשנים לפרש את מגילת רות עם השלכות משיחיות.
יש התייחסות שם לגלות- "...וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, לָגוּר בִּשְׂדֵי
מוֹאָב..."
בדיון על תפקידו של משיח ייאמר עוד על הנושא זאת.
שמו של האיש שיצא מבית לחם היה אלימלך. שני בניו התחתנו עם לשתי מואביות
שם האחת ערפה ושם השנייה רות. אלימלך ובניו מתו ואשת אלימלך ששמה היה
נעמי חזרה רק עם רות לבית לחם.
נעמי אמרה,
"אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי, וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהוָה..."
רות א.כא
הפסוק הזה מראה שמצבה הכלכלי של נעמי היה חמור מאוד. כדי לפרנס את עצמם
רות לקטה רות בשדות אחרי הקוצרים (רות ב.ג). מדוע דווקא בחרה להתפרנס
מלקיטה? רות נעזרה על ידי התורה אשר אומרת,
" וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר; וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט.
וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל, וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט: לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי יְהוָה
אֱלֹהֵיכֶם."
ויקרא יט.ט-י
במילים אחרות, רות המואבית הבינה שהקב"ה סיפק את המצוות הללו כדי לעזור
לבני האדם. ה' גרם לכך שרות מצאה חן בעיני איש בשם בועז. בועז היה איש עשיר
מאוד שמסתבר שהיה וגם קרוב של משפחה שלה. כאשר בועז ראה את רות
מקיימת את דברי התורה הוא שאל את השאלה הבאה,
"וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְנַעֲרוֹ, הַנִּצָּב עַל-הַקּוֹצְרִים: לְמִי, הַנַּעֲרָה הַזֹּאת."
רות ב.ה
בועז גם אמר לרות
"...הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי, אַל-תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר, וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי, מִזֶּה; וְכֹה
תִדְבָּקִין, עִם-נַעֲרֹתָי. עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר-יִקְצֹרוּן, וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן--הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת-
הַנְּעָרִים, לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ; וְצָמִת, וְהָלַכְתְּ אֶל-הַכֵּלִים, וְשָׁתִית, מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים."
רות ב.ח-ט
בסוף השיחה בין בועז לרות, בועז ברך אותה ואמר,
"יְשַׁלֵּם יְהוָה, פָּעֳלֵךְ; וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה, מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר-בָּאת,
לַחֲסוֹת תַּחַת-כְּנָפָיו."
רות ב.יב
מהי משמעותו של הביטוי הזה, "תחת כנפיו"? כפשוטו- לשמור את המצוות. הקשר
בין "כנף" ובין המצוות נמצא במצוות הציצית,
"וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת
עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת,
וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְוֹת יְהוָה, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם,
וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים, אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֶת-כָּל-מִצְוֹתָי;
וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, לֵאלֹהֵיכֶם. אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,
לִהְיוֹת לָכֶם, לֵאלֹהִים: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם."
במדבר טו.לז-מא
הסעיף הזה מלמד אותנו שיש קשר בין הציצית למצוות. העובדה שהקב"ה ציווה
את בנ"י לשים את הציצית על הכנף הבגד, מבהירה את נקודה הזאת. גאולה גם
נזכרת בסוף הסעיף ( אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם). המושג הזה קשור בדוגמא
הנוספת של רות שנעזרת דרך מצוות התורה.
כאשר נעמי שמעה שהיה שבועז אכן היה האיש אשר פגשה רות, היא אמרה לרות,
"...בָּרוּךְ הוּא לַיהוָה, אֲשֶׁר לֹא-עָזַב חַסְדּוֹ, אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַמֵּתִים; וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי,
קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ--מִגֹּאֲלֵנוּ, הוּא."
רות ב.כ
נעמי ידעה שהתורה מחייבת את אחיו של הנפטר להקים זכר לשמו.
"כִּי-יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין-לוֹ--לֹא-תִהְיֶה אֵשֶׁת-הַמֵּת הַחוּצָה,
לְאִישׁ זָר: יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ. וְהָיָה, הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד--יָקוּם
עַל-שֵׁם אָחִיו הַמֵּת; וְלֹא-יִמָּחֶה שְׁמוֹ, מִיִּשְׂרָאֵל."
דברים כה.ה-ו
יש משמעות חשובה לכך שקוראים לאח שמקים את שמו של הנפטר גואל. לנעמי
הייתה תיקווה שבועז ייבם ויגאל אותן מהמצב הקשה שלהן. בפרק ג' רות בקשה
מבועז לייבם אותה. בועז קיים את המצווה הזאת וכך נולד עובד.
"...וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד, הוּא אֲבִי-יִשַׁי אֲבִי דָוִד."
רות ד.יז
כתוצאה מכך שרות ובועז קיימו את דברי תורה מהם קמה מלכות דויד.
מגילת רות מבהירה את קשר בין מי שמקיים את המצוות לאופי של המשיח. כדי
לגלות את הנקודה הזאת תולדות בית דויד התחילו עם פרץ,
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ, פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת-חֶצְרוֹן. וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת-רָם, וְרָם הוֹלִיד אֶת-
עַמִּינָדָב. וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת-נַחְשׁוֹן, וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת-שַׂלְמָה. וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת-
בֹּעַז, וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת-עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת-יִשָׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת-דָּוִד."
רות ד.יח-כב
גם פרץ נולד דרך הייבום (יהודה ותמר, בראשית לח). פעמיים תולדות משיח ניצלו
על ידי הייבום. העובדה הזאת מדגישה שתי נקודות:
אופיו של המשיח קשור בקיום התורה כנ"ל
באותו אופן ש בועז גאל את שמו של בעלה של רות שְלֹא-יִמָּחֶה שְׁמוֹ,
מִיִּשְׂרָאֵל, כך המשיח יגאל את ישראל.
במאמר הבא נידון בקשר בין המשיח לבית לחם, העיר אשר האירועים הנזכרים
במגילת רות התרחשו.
