הדפם מאמר

בס"ד

חלק ג

במאמר הזה נחקור את הפסוק הבא מספר ישעיהו,

"לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אוֹת:  הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן, וְקָרָאת
שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל"
ישעיהו ז.יד

נשאלת השאלה האם יש קשר בין הפסוק הזה למשיח?
החלק העיקרי של תפילות שחרית, מינחה, ומעריב הוא תפילת השמונה עשרה.
במשך העמידה אנחנו מבקשים מה' לשלוח את גואל ישראל, שהוא המשיח.
מהו תפקידו של המשיח? תפקידו הוא להביא את הגאולה השלימה לעולם.
צריך להבין בפשטות מהי הגאולה? הפסוק הבא מתאר את מהותה של גאולה,

"וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לִי
לְעָם."
ויקרא כו.יב

הפסוק הזה מגלה את מטרתה של הגאולה- שלום בין ה' לבין בני אדם. הקב"ה
רוצה לגור עם בני אדם באופן דומה למצב שהיה בגן עדן. כתוצאה מחטא עץ
הדעת אדם וחוה גורשו מהגן ולכן נוצר הצורך לאנושות להיגאל.

הרבנים קוראים ליציאת מצרים הגאולה הראשונה לכן זה לא מפתיע שהפסוק
הבא מתאר את המאורע הזה.

"אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִהְיֹת לָהֶם, עֲבָדִים
וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם, וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת."
ויקרא כו.יג

ישעיהו ז.יד מדבר על ילד שייוולד ושמו הוא עמנואל. כפי שאמרנו הקב"ה
רוצה לגור עמנו לכן הפסוק הזה מתאר את הדרך שיבוא המשיח לעולם הזה.
כדי לפרש את הפסוק באופן נכון צריך לשים לב לתוכן של הפסוק.

ישעיהו ז.יד הוא חלק מפרשה שמתחילה בפרק ו' ומסיימת בסוף פרק יב.  פרק
ו' פותח בהצהרה שמבהירה לקורא את זמן הנבואה הזאת "בשנת מות המלך
עזיהו...". ישעיהו ראה חזון של הקב"ה וקדושו. הנביא גם שמע את השרפים
אשר קראו זה אל זה ואמרו, "קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ
כבודו". כאשר ישעיהו שמע שכל העולם יהיה מלא של קדושתו של הקב"ה
הוא נבהל מאוד. מדוע ישעיהו פוחד כל כך?

"וָאֹמַר אוֹי-לִי כִי-נִדְמֵיתִי, כִּי אִישׁ טְמֵא-שְׂפָתַיִם אָנֹכִי, וּבְתוֹךְ עַם-טְמֵא שְׂפָתַיִם,
אָנֹכִי יוֹשֵׁב:  כִּי, אֶת-הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת--רָאוּ עֵינָי."
ישעיהו ו.ה

הנביא נבהל מכיוון שהוא ראה את קדושתו של ה' ושמע שהקדושה הזאת
תמלא את כל העולם. ישעיהו ידע את מצבם המרושע של בני אדם ולכן חשב
שאם כל העולם יימלא בקדושתו של השם אז אנושות תושמד. שני הפסוקים
הבאים מלמדים שהקב"ה לא רצה להשמיד את בני האדם, אדרבה הוא רוצה
לגאול אותם,

"וַיָּעָף אֵלַי, אֶחָד מִן-הַשְּׂרָפִים, וּבְיָדוֹ, רִצְפָּה; בְּמֶלְקַחַיִם--לָקַח, מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ. וַיַּגַּע
עַל-פִּי--וַיֹּאמֶר, הִנֵּה נָגַע זֶה עַל-שְׂפָתֶיךָ; וְסָר עֲו‍ֹנֶךָ, וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר."
ישעיהו ו.ו-ז

שאר פרק ו' עוסק בישעיהו עצמו שמקבל את התפקיד לבשר את המסר שה'
רוצה לגאול את עם ישראל אבל לצערו העם לא יגיב למסר הזה באופן נכון
למשך הרבה זמן.

"וַיֹּאמֶר, לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה:  שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל-תָּבִינוּ, וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל-תֵּדָעוּ.
הַשְׁמֵן לֵב-הָעָם הַזֶּה, וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע:  פֶּן-יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע,
וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב--וְרָפָא לוֹ. וָאֹמַר, עַד-מָתַי אֲדֹנָי; וַיֹּאמֶר עַד אֲשֶׁר אִם-שָׁאוּ
עָרִים מֵאֵין יוֹשֵׁב, וּבָתִּים מֵאֵין אָדָם, וְהָאֲדָמָה, תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה. וְרִחַק יְהוָה, אֶת-
הָאָדָם; וְרַבָּה הָעֲזוּבָה, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ."
ישעיהו ו.י-יב

למרות שהעם לא יגיב כהלכה במשך זמן רב, והערים יושמדו והעם ילך לגלות,
העם היהודי ישרוד,

"וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה, וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר:  כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן, אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם--
זֶרַע קֹדֶשׁ, מַצַּבְתָּהּ."

ישעיהו ו.יג

הפסוק הזה מלמד שאף על פי שיבואו הרבה צרות לעם ישראל, העם היהודי
(זרע קודש) ישרוד ולכן הבטחתו של המשיח לא אבודה.

פרק ז מספר על המשיח. הנביא מבהיר לקורא דרך מלך אחז והאירועים שעבר
במשך חייו את הנבואה הזאת. מלך אחז היה מלך רע,

"בִּשְׁנַת שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לְפֶקַח בֶּן-רְמַלְיָהוּ, מָלַךְ אָחָז בֶּן-יוֹתָם, מֶלֶךְ יְהוּדָה.
בֶּן-עֶשְׂרִים שָׁנָה, אָחָז בְּמָלְכוֹ, וְשֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְלֹא-עָשָׂה
הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו--כְּדָוִד אָבִיו.  וַיֵּלֶךְ, בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל; וְגַם אֶת-בְּנוֹ,
הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ, כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה אֹתָם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  וַיְזַבֵּחַ
וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת, וְעַל-הַגְּבָעוֹת, וְתַחַת, כָּל-עֵץ רַעֲנָן."
מלכים ב טז.א-ד

מלך אחז ועם ישראל נזקקו להיגאל, אבל אף אחד מהם לא עסק בעניינים
רוחניים. אחז והעם נבהלו מאוד כאשר שמעו שרצין ופקח עלו לירושלים
למלחמה,

"וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן-יוֹתָם בֶּן-עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, עָלָה רְצִין מֶלֶךְ-אֲרָם וּפֶקַח בֶּן-
רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם, לַמִּלְחָמָה, עָלֶיהָ; וְלֹא יָכֹל, לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ."
ישעיהו ז.א

אחז והעם חשבו שהמלחמה הזאת תהווה בעיה גדולה, אבל הקב"ה אמר
לישעיהו שהוא יגיד לאחז שהמלחמה הזאת לא תתממש,

"...הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט אַל-תִּירָא, וּלְבָבְךָ אַל-יֵרַךְ, מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים..."
ישעיהו ז.ד
"כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה:  לֹא תָקוּם, וְלֹא תִהְיֶה."
ישעיהו ז.ז

אחז לא האמין בדבר האלוקים לכן ה' אמר לו שיבקש אות כדי לאשר שהנבואה
הזאת תתאמת.

"שְׁאַל-לְךָ אוֹת, מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; הַעְמֵק שְׁאָלָה, אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה."
ישעיהו ז.יא

תשובתו של אחז מראה שהוא לא רצה להאמין בה',

"וַיֹּאמֶר, אָחָז:  לֹא-אֶשְׁאַל וְלֹא-אֲנַסֶּה, אֶת-יְהוָה."
ישעיהו ז.יב

זוהי בעיה שקיימת בין הרבה אנשים, הם לא רוצים לדעת את דבר האלוקים.
הקב"ה אמר שהוא ייתן סימן אבל לא למלך אחז. זה מאוד משמעותי שהנבואה
הזאת ניתנה דווקא לבית דויד,

"וַיֹּאמֶר, שִׁמְעוּ-נָא בֵּית דָּוִד:  הַמְעַט מִכֶּם הַלְאוֹת אֲנָשִׁים, כִּי תַלְאוּ גַּם אֶת-
אֱלֹהָי."
ישעיהו ז.יג

יש למושג "בית דויד" משמעות מיוחדת. "בית דויד" מרמז לאנשים שהם
ייגאלו ויכנסו למלכות ה'. כלומר, האנשים שיגיבו לדבר האלוקים דרך האמונה
ולא כמו אחז שסרב להאמין ואפילו לא ביקש אות. פסוק י"ד ניתן כדי לעזור
לאנשים הנאמנים לזהות את גואל ישראל. עכשיו אנו מוכנים להתחיל לפרש
את הפסוק הזה.

"לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא, לָכֶם--אוֹת:  הִנֵּה הָעַלְמָה, הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ,
עִמָּנוּ אֵל. "
ישעיהו ז.יד

אף על פי שאחז סרב לבקש אות הקב"ה נתן לו אות. חשוב להבחין שהפסוק
כתוב באופן מיוחד עם המילה "הוא". המשפט, " לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא, לָכֶם—
אוֹת..." המשמעות, ה' עצמו ייתן את אות..." לפיכך הנבואה הזאת מדברת על
אירוע שבן אדם לא יכול ליצור. העובדה הזאת גם נתמכת במילה "אות".
המילה הזאת מדברת על סימן על טבעי. למשל,

וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה, לָכֵן כָּל-הֹרֵג קַיִן, שִׁבְעָתַיִם, יֻקָּם; וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת, לְבִלְתִּי
הַכּוֹת-אֹתוֹ כָּל-מֹצְאוֹ.
בראשית ד.טו

הפסוק הזה  מדבר על סימן (אות) שה' שם על קין שיצר מצב שאף אחד לא
יוכל להרוג את קין. האם יכול בן אדם אנושי לשים סימן כזה? בוודאי שלא! כל
פעם שהמילה "אות" הופיעה בכתבי הקודש היא מתארת פעולה שאך ורק
הקב"ה יכול לעשות. לכן ישעיהו ז.יד מתאר אירוע שה' עשה כדי לאשר את
ההבטחה שלו.

עכשיו הקורא יודע שהפסוק הזה מדבר על אירוע על טבעי אבל מה הוא
האירוע הזה?

"הִנֵּה הָעַלְמָה, הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן..."

הפסוק אומר שתהיה התעברות. נשים הרו כל יום, מדוע ההתעברות הזאת היא
על טבעית? כי האשה שהרתה היא עלמה. הנצרות והיהדות  התווכחו על
משמעותה של המילה "עלמה" במשך אלפיים שנה. הנצרות טוענת שהמילה
"עלמה" משמעותה בתולה והיהדות אומרת שהמילה "עלמה" משמעותה נערה.
המילה "עלמה" מופיעה שבע פעמים בתנ"ך, כדאי לחקור כמה מהפעמים הללו.

פעם ראשונה,

"הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל-עֵין הַמָּיִם; וְהָיָה הָעַלְמָה, הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב, וְאָמַרְתִּי אֵלֶיהָ,
הַשְׁקִינִי-נָא מְעַט-מַיִם מִכַּדֵּךְ"
בראשית כד.מג

אליעזר קרא לרבקה עלמה בפסוק הזה, בפסוק אחר רבקה נקראת בתולה

וְהַנַּעֲרָ, טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד--בְּתוּלָה, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ; וַתֵּרֶד הָעַיְנָה, וַתְּמַלֵּא
כַדָּהּ וַתָּעַל.
בראשית כד. טז

אנחנו למדנו מהפסוקים הללו, למרות שעלמה היא נערה, הנערה חייבת להיות
גם בתולה. הדגשתה של המילה "עלמה" היא הצדקתה של הנערה. כגון מרים
אחותו של משה רבינו,

וַתֹּאמֶר-לָהּ בַּת-פַּרְעֹה, לֵכִי; וַתֵּלֶךְ, הָעַלְמָה, וַתִּקְרָא, אֶת-אֵם הַיָּלֶד.
שמות ב. ח

גם בספר תהלים המילה "עלמה" מופיעה כדי לתאר נערות צדיקות העובדות
את הקב"ה:

קִדְּמוּ שָׁרִים, אַחַר נֹגְנִים;    בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת, תּוֹפֵפוֹת.
מזמור סח. כו

לכן אפשר להסיק שהמילה "עלמה" מתארת נערה בעלת מידות טובות. אין
מקום להסיק שנערה שנקראת עלמה כבר התנסתה בתשמישי המיטה. לסיכום
אין ספק שישעיהו מתכוון לבתולה אבל הוא בחר במילה "עלמה" כדי להדגיש
שהבתולה הזאת היא בעלת מידות טובות. אם ישעיהו לא התכוון לבתולה אז
ההקשר של אירוע על טבעי לא התקיים.

שאר הפסוק מגלה שבן ייוולד ושמו יהיה עמנואל. למה בן ולא בת? מה
משמעותו השם עמנואל? איך השם מתייחס לפרקים הבאים? המאמר הבא
בע"ה יענה על השאלות הללו.